1דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל׃
2שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃
3עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃
4יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
6כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃
7שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃
8אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃
9הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃
10שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃
11הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃
12הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃
13חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃
14קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃
15אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃
16הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
18מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃
19אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃
20גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃
