1דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃
2הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃
3מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃
4דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃
5וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃
6הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃
7כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃
8כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃
9מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃
10יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃
11אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃
12אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃
13ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
14ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃
15מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃
16דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃
17ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃
18כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃
