דְּבָרִים 18

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

¹לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃

²ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו׃

³וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃

⁴ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו׃

⁵כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים׃

⁶וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה׃

⁷ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃

⁸חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות׃

⁹כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם׃

¹⁰לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃

¹¹וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים׃

¹²כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך׃

¹³תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃

¹⁴כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך׃

¹⁵נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃

¹⁶ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות׃

¹⁷ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃

¹⁸נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו׃

¹⁹והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃

²⁰אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃

²¹וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה׃

²²אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃