מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 11:2-13

²ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃

³אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃

⁴ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃

⁵מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃

⁶והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃

⁷ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃

⁸ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃

⁹ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

¹⁰וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃

¹¹והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃

¹²ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃

¹³ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃