הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5:1-13

¹ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃

²וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃

³וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃

⁴ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃

⁵ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃

⁶ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃

⁷ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃

⁸ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃

⁹כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃

¹⁰וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃

¹¹ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃

¹²ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃

¹³וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃