Text copied!
CopyCompare
תנ ך עברי מודרני - הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס - הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2:20-46

Help us?
Click on verse(s) to share them!
20וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃
21ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃
22וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃
23כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃
24ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃
25והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃
26ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃
27ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃
28ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃
29עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃
30כי ראו עיני את ישועתך׃
31אשר הכינות לפני כל העמים׃
32אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃
33ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃
34ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃
35וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃
36ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃
37והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃
38ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃
39ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃
40ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃
41ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃
42ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃
43וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃
44ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃
45ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃
46ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃

Read הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2
Compare הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2:20-46הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2:20-46