אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 4

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

¹על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃

²כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃

³כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃

⁴כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃

⁵ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃

⁶ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃

⁷לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃

⁸כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃

⁹על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃

¹⁰כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃

¹¹לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃

¹²כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃

¹³ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃

¹⁴ועתה בהיות לנו כהן ראש גדול אשר עבר בשמים הוא ישוע בן האלהים נחזיקה בהודאתנו׃

¹⁵כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנסה בכל כמונו אך בלי חטא׃

¹⁶על כן נקרבה בבטחון אל כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה׃