1משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃
2זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃
3הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃
4שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃
5יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃
6ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃
7שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃
8אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃
9אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃
10עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃