יְשַׁעְיָהוּ 9

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35

36

37

38

39

40

41

42

43

44

45

46

47

48

49

50

51

52

53

54

55

56

57

58

59

60

61

62

63

64

65

66

¹כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃

²העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃

³הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל׃

⁴כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין׃

⁵כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃

⁶כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום׃

⁷למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת׃

⁸דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל׃

⁹וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר׃

¹⁰לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף׃

¹¹וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך׃

¹²ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

¹³והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו׃

¹⁴ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד׃

¹⁵זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב׃

¹⁶ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃

¹⁷על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

¹⁸כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃

¹⁹בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃

²⁰ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו׃

²¹מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃