יְשַׁעְיָהוּ 8

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35

36

37

38

39

40

41

42

43

44

45

46

47

48

49

50

51

52

53

54

55

56

57

58

59

60

61

62

63

64

65

66

¹ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃

²ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו׃

³ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃

⁴כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃

⁵ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃

⁶יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו׃

⁷ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו׃

⁸וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל׃

⁹רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃

¹⁰עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃

¹¹כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר׃

¹²לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו׃

¹³את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃

¹⁴והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃

¹⁵וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃

¹⁶צור תעודה חתום תורה בלמדי׃

¹⁷וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׃

¹⁸הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃

¹⁹וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים׃

²⁰לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃

²¹ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃

²²ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃