מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4:4-27

⁴ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃

⁵ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים׃

⁶וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃

⁷ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃

⁸וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃

⁹אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע׃

¹⁰יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא׃

¹¹והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃

¹²ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃

¹³ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃

¹⁴ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר׃

¹⁵ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃

¹⁶ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃

¹⁷אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה׃

¹⁸ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃

¹⁹ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם׃

²⁰כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃

²¹ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃

²²כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת׃

²³ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃

²⁴ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

²⁵אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

²⁶יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

²⁷כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃