הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21:3-27

³ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃

⁴כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃

⁵ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃

⁶את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

⁷וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃

⁸ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃

⁹ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃

¹⁰ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃

¹¹והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃

¹²ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃

¹³והיתה זאת לכם לעדות׃

¹⁴על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃

¹⁵כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃

¹⁶וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃

¹⁷והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃

¹⁸אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃

¹⁹בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃

²⁰וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃

²¹אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃

²²כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃

²³ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃

²⁴ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃

²⁵והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃

²⁶וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃

²⁷ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃