קֹהֶלֶת 3:8-22

⁸עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃

⁹מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃

¹⁰ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃

¹¹את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃

¹²ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃

¹³וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃

¹⁴ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃

¹⁵מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃

¹⁶ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃

¹⁷אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃

¹⁸אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃

¹⁹כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃

²⁰הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃

²¹מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃

²²וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃