22כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃
23ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃
24וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃
25לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃
26יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃
27וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃
28ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃
29ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃
30לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
32בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃
33ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃
34אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃
35ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃
36ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃
37ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃
38והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃
39ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
41וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃
42לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃
43אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃
44ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃
45ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃
46ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃
47יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃
48ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃
49ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃
50יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃
51ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃
52ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃
53וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃
54ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃
55ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃
56וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃
57ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃
58ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃
59שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃
60ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃
61ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃
62ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃
63בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃