10 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
11 וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
12 ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
13 ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
14 ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
15 ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
16 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃
18 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃
19 לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃
20 כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃
21 ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃
22 עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃
23 ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃
24 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃
25 ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
26 וידבר יהוה אל משה לאמר׃
27 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃
