12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃
13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃
14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃
15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃
16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃
17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃
18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃
20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃
21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃
23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃
24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃
25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃
26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃
27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃
28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃
29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃
30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃
31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃
32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃
34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃
35 ויבך ישוע׃
36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃
