בְּמִדְבַּר 15:21-35

²¹מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃

²²וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃

²³את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃

²⁴והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃

²⁵וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃

²⁶ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃

²⁷ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃

²⁸וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃

²⁹האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃

³⁰והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃

³¹כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃

³²ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃

³³ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃

³⁴ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃

³⁵ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃