24 וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃
25 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃
26 יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃
27 וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃
28 ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃
29 ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃
30 לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
31 ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
32 בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃
33 ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃
34 אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃
35 ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃
36 ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃
37 ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃
38 והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃
39 ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃
40 כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
41 וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃
42 לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃
43 אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃
44 ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃
45 ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃
46 ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃
47 יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃
48 ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃
49 ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃
50 יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃
51 ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃
52 ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃
53 וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃
54 ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃
55 ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃
56 וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃
57 ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃
58 ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃
59 שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃
60 ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃
