4 רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃
5 אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃
6 אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃
7 כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃
8 מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃
9 כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃
10 ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃
11 ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃
