7 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
8 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃
9 ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
10 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
11 וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
12 ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
13 ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
14 ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
15 ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
16 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃
18 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃
19 לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃
20 כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃
21 ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃
