2הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃
3כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃
4תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃
5בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃
6שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃
7אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃
8ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃
9חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃
10כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃
11מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃
12נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃
13כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃
14ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃
15בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃
16האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃
17יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃
18תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃
19מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃
20תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃
21ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃
22ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃
23אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃
תְהִלִּים 31
תְהִלִּים 31:2-23