מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7:6-29

⁶ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

⁷וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃

⁸ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃

⁹ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃

¹⁰ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃

¹¹ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃

¹²וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃

¹³ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃

¹⁴וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃

¹⁵וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃

¹⁶ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃

¹⁷ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃

¹⁸עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃

¹⁹וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃

²⁰בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃

²¹וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃

²²וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃

²³ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃

²⁴וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃

²⁵ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃

²⁶ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃

²⁷והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃

²⁸הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃

²⁹ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃