22וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃
23ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃
24וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃
25ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃
26ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃
27והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃
28הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃
29ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃
30ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃
31וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃
32אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃
33ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7:22-33