1דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃
2מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃
3אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃
4אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
7ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃
8פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃
9פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃
10אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃
11בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃
12גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃
13דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃
14היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃
15ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃
16זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃
17חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃
18טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃
19ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃
20כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃
21לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃
22מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃
23נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃
24סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃
25עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃
26פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃
27צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃
28קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃
29רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃
30שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃
מִשְׁלֵי 31
מִשְׁלֵי 31:1-30