וַיִּקְרָא 2:1-11

¹ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה׃

²והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃

³והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃

⁴וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן׃

⁵ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה׃

⁶פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא׃

⁷ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה׃

⁸והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח׃

⁹והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃

¹⁰והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃

¹¹כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה׃