וַיִּקְרָא 13:2-25

²אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים׃

³וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו׃

⁴ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים׃

⁵וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית׃

⁶וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר׃

⁷ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן׃

⁸וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא׃

⁹נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן׃

¹⁰וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת׃

¹¹צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא׃

¹²ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן׃

¹³וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא׃

¹⁴וביום הראות בו בשר חי יטמא׃

¹⁵וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא׃

¹⁶או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן׃

¹⁷וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא׃

¹⁸ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא׃

¹⁹והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן׃

²⁰וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת היא בשחין פרחה׃

²¹ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃

²²ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא׃

²³ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן׃

²⁴או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה׃

²⁵וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא׃