הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1:10-60

¹⁰וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

¹¹וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

¹²ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

¹³ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

¹⁴והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

¹⁵כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

¹⁶ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

¹⁷והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

¹⁸ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

¹⁹ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

²⁰והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

²¹והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

²²ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

²³ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

²⁴ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

²⁵ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

²⁶ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

²⁷אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

²⁸ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

²⁹והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

³⁰ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

³¹והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

³²והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

³³ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

³⁴ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

³⁵ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

³⁶והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

³⁷כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

³⁸ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

³⁹ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

⁴⁰ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

⁴¹ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

⁴²ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

⁴³ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

⁴⁴כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

⁴⁵ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

⁴⁶ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

⁴⁷ותגל רוחי באלהי ישעי׃

⁴⁸94-84 אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

⁴⁹94-84׃

⁵⁰וחסדו לדור דורים על יראיו׃

⁵¹גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

⁵²הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

⁵³רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

⁵⁴תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

⁵⁵כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

⁵⁶ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

⁵⁷וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

⁵⁸וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

⁵⁹ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

⁶⁰ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃